״המסורת היהודית נושאת גנים דמוקרטיים רבי־עוצמה.״ – פניה עוז-זלצברגר
כפי שרבים כאן בוודאי מודעים לכך, מדינת ישראל עוברת בימים אלה תקופה סוערת. חלק מן הוויכוח הציבורי, המתלהט, עוסק בשאלה האם ישראל, הבית הלאומי של העם היהודי, צריכה לוותר על מהותה היהודית על מנת לשמר את אופייה הדמוקרטי.
אנו שומעים קריאות חוזרות ונשנות להפוך את המדינה ל״יהודית ודמוקרטית״.
ובכן, קוראים יקרים, זהו בדיוק אופייה של ישראל מאז הקמתה.
קשה להעלות על הדעת מישהו שאינו מקשר את מדינת ישראל לעם היהודי. למרבה ההפתעה, עצם הגדרתה היהודית של המדינה נקבעה דווקא בידי לא-יהודים ולא בידי יהודים. לורד בלפור, למשל, היה אחד מהם. בהצהרתו המפורסמת מיום 2 בנובמבר 1917 קרא להקמת ״בית לאומי לעם היהודי״ בארץ ישראל, אשר באותם ימים כונתה גם ״פלשתינה״.
לאחר מכן באה ועידת סן רמו, שבה המועצה העליונה של מעצמות ההסכמה — אשר פעלה כמעין ערכאה בינלאומית — אימצה את הקריאה הזו במסגרת סעיף 22 ל״אמנת חבר הלאומים״ מיום 25 באפריל 1920. החלטה זו עוגנה במשפט הבינלאומי.
החותם הסופי למהותה של מה שעתידה הייתה להיות מדינה יהודית ניתן בהחלטת האו״ם 181 מיום 29 בנובמבר 1947, אשר קראה לחלוקת ארץ ישראל למדינה ערבית וּלְמדינה י ה ו ד י ת. ישראל, שם משמעותי הלקוח מן התנ"ך ולא בכדי, למותר לציין) הינו שמה של המדינה היהודית. ישראל הייתה מדינה יהודית ותמשיך להיות כזו — דה יורה (על פי דין) ודה פקטו (בפועל).
לשון מגילת העצמאות של ישראל — אשר אין ספק כי נוסחה בקפידה — מחזקת ומדגישה שוב ושוב כי בלב המדינה שבדרך ניצבת מהותה היהודית. כבר בפסקה הראשונה מזכירה המגילה את ״ספר הספרים הנצחי״ — התנ״ך — קוד הערכים והמוסר שלנו, המלמד צדק, שוויון וחירות, ערכים אשר חלקנו עם העולם כולו.
ערכים אלו הוטפו בידי נביאי ישראל, ללא הרף. הם שימשו קווי יסוד למטרות המדינה החדשה, כפי שנכתב במגילה:
״…תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהיה מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל…״
מהם אותם ערכים? מהו המסר המרכזי של ״ספר הספרים״ ושל נביאי ישראל?
הציווי לשוויון, לעשיית צדק ולהבטחת חירות שזור כחוט זהב לאורך כל התנ״ך. מושגי הצדק והשוויון מודגשים כבר בספר בראשית (י״ח, י״ח-י״ט), שם נאמר על אברהם:
״כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט…״
״צדק צדק תרדוף,״ מצוונו ספר דברים (ט״ז, כ׳) — אחת ממצוות היסוד של היהדות. בפרשת "שופטים," אנו מצווים:
״שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך… ושפטו את העם משפט צדק. לא תטה משפט…״ (דברים ט״ז, י״ח).
הרב ד״ר בראדלי שביט ארטסון טוען כי ״התנ״ך חדור תשוקה עמוקה לצדק למען העניים, החלשים והנרדפים… אנו בוגדים במורשת התורה כאשר איננו מכירים בכך שהצדק והצדקה הם קטגוריות דתיות מרכזיות ביהדות.״
התנ״ך מפנה את מבטו, שוב ושוב, אל היתום, האלמנה והגר — ולא בכדי. חברה אנושית נמדדת ביחסה לחלש. הדאגה והחמלה שמביעים דברי התורה והנביאים כלפי השכבות המוחלשות הן, אולי,מן הסיבות העיקריות לכך שהתנ״ך תורגם כמעט לכל שפה בעולם.
הקריאה המתמדת לבעלי היכולת להאכיל את הרעבים ולתמוך בנזקקים היא פנייה למצפון האדם, ומנומקת לעיתים כחובה דתית (״אני ה׳״), לעיתים כהנמקה היסטורית (״כי גרים הייתם בארץ מצרים״), לעיתים כהבטחת שכר (״למען יאריכון ימיך״), ולעיתים כהנמקה חברתית (״למען ינוח עבדך ואמתך כמוך״).
כל אלה מוכיחים כי היהדות ועקרונות הדמוקרטיה הולכים יד ביד.
אמנם, המילה ״דמוקרטית״ אינה מופיעה במגילת העצמאות. אולם, ה״גן הדמוקרטי״ החברתי — הבא לידי ביטוי בערכי ״ספר הספרים״ — אותם ערכי חירות, צדק ושוויון שהם עמודי התווך של כל דמוקרטיה, ואשר המגילה מאמצת, היו עקרונות היסוד שהנחו את מייסדי המדינה.
אחת ממטרות המדינה, כפי שמצהירה המגילה, היא:
״להבטיח שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; להבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; לשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות; ולהיות נאמנה לעקרונות מגילת האומות המאוחדות.״
עוד פונה המגילה אל ״התושבים הערבים של מדינת ישראל״ וקוראת להם לשמור על שלום ולהשתתף בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה וייצוג הולם בכל מוסדותיה הזמניים והקבועים.
עצם העובדה שעקרונות חברתיים וכלכליים נעלים אלו, בצירוף השאיפה המתמדת לצדק, והדיון הבלתי פוסק בדבר צורת המשטר הראויה, השזורים לכל אורכו של התנ״ך ואשר היוו את הבסיס למגילת העצמאות, מצביעה על העובדה הברורה כי הדמוקרטיה היא חלק בלתי נפרד מן ה-DNA של המדינה היהודית.
זלצברגר מוסיפה וטוענת כי בישראל המודרנית, ״כל מי שמעמיד פנים כי היהדות והדמוקרטיה הן מסורות שאינן מתיישבות זו עם זו, וכי החברה הישראלית חייבת לבחור ביניהן — מפגין מידה של בורות היסטורית. לא זו בלבד שהיסודות היהודיים והדמוקרטיים של מדינת ישראל תואמים זה את זה," היא מדגישה," אלא שהם משפיעים זה על זה כבר למעלה מאלפיים שנה.״
