הסתר פנים - הסתרת פני ה'

 

ואסתר פני מכל הרעה אשר עשו" - דברים לא, יז" 

הפסוק הנ"ל לקוח מפרשת השבוע "וילך", אחת הפרשות האחרונות בתורה והקצרה ביותר. המונח "הסתר פנים", אותו מזכיר הפסוק, הוא בעל חשיבות עליונה בפילוסופיה הדתית היהודית. הוא מתאר זמנים שבהם ה' מסיר את נוכחותו הנראית לעין והגנתו, ומאפשר לסבל, גלות או טרגדיה לפקוד את העם היהודי 

רבים מוצאים פסוק זה בעייתי מסיבות תאולוגיות וקיומיות כאחד. לדעתי, הוא מאתגר אמונות מרכזיות בצדק, בהשגחתו, ברחמיו ובנאמנותו של ה’ לברית. הוא מרמז, כך אולי נראה, שכאשר ה' מסתיר את פניו בתגובה לחטאי ישראל, אז טרגדיות הן עונש. כצאצאית לדורות של יהודים שסבלו מרדיפות, טבח וגירוש (שראשיתו באינקוויזיציה הספרדית ובגירוש 1492), ופוגרומים במזרח אירופה, המחשבה על כך שאלו הם תוצאה של "הסתר פנים" בעקבות חטאיהם, מטרידה. יתר על כן, בהיותי בת, "דור שני", לשואה, אשר ראתה בעגמומיות את השפעותיה על הוריה, אני מתקשה להבין את ההשלכות הללו. האם נוכל לראות את הזוועות הללו שבהן נשמות תמימות, כמו ארבעת בני דודיי הצעירים ורבים אחרים, הם פשוט כתוצאה של "הסתתרות" אלוהית 

היעדרות אלוהית, כפי שהפסוק הנ"ל עשוי לרמוז, אילצה הוגים יהודים, לאורך הדורות, להתמודד עם .תפיסתם אותה 

התלמוד (חגיגה ה ע"ב) מפרש את "הסתר פנים" כמצב שבו נראה כי אלוהים נעדר מצרות ישראל, אך עדיין סובל איתם, "גם אם אסתיר פני, אדבר בחלומות". במילים אחרות, נסיגתו של אלוהים לעולם אינה מוחלטת; נותרה תקשורת אלוהית מסוימת 

למרות שנראה שרש"י מציע שהמונח מרמז  כי נראה שאלוהים מסיר את הגנתו, ומשאיר את עם ישראל פגיע לאויביו, הוא מקל על חומרתה. הוא מאמין שזו אינה נטישה. לדבריו, אלוהים עדיין נוכח, אך מוסתר. מטרת הצרות הפוקדות את עמנו היא להביא תשובה 

חוקר אחר מימי הביניים, הרמב"ן, רואה את הסתר פנים כמסמך לגלות ממושכת (דברים כח, ס"ד-ס"ה). סבלו של ישראל, הוא מאמין, הוא בסך הכל הסתרה זמנית המשמרת את הבטחתו .הבריתית לעתיד 

חוקרים מודרניים מוקדמים, כמו רבי מנחם נחום מצ'רנוביל (מאור עינים, 1730-1797), מציעים פרשנות מיסטית יותר. רבי נחום מלמד שה' נמצא בתוך ההסתרה. האתגר של ההיסטוריה היהודית, הוא מציין, הוא "לראות" את ה' גם כשהוא נראה נעדר 

ההשקפה החסידית, כפי שהביעה אותה רבי נחמן מברסלב (1772-1811), נינו של הבעל שם טוב, מייסד החסידות, מדברת על "הסתר שבתוך הסתר". רבי נחמן מטיף שמירת אמונה בעת רדיפה וגלות היא ההישג הרוחני הגבוה ביותר 

בניגוד לפרשנים קלאסיים הרואים בהסתר פנים עונש על חטאי עם ישראל, חוקרים מודרניים, ובמיוחד חוקרים שלאחר השואה, מתרחקים מהרעיון שטרגדיות הן עונשים. הם מעבירים את המוקד לאלוהים, ומאפשרים חירות אנושית, גם כאשר היא מובילה לרשע נורא בספרו, "אמונה לאחר השואה", טוען הרב אליעזר ברקוביץ כי "הסתר פנים" הוא דרכו של אלוהים לשמור על הרצון החופשי האנושי. השואה, הוא מאמין, אינה גמול אלוהי,אלא תוצאה של כך .שאלוהים מאפשר להיסטוריה להתפתח ללא התערבות ניסית 

באופן דומה, הרב יונתן זקס מציע שהמונח אינו אומר שאלוהים נטש את עם ישראל או הפר את הברית אלא, הוא טוען, משמעות הדבר היא שאלוהים כבר אינו מתערב באופן גלוי ומופלא בהיסטוריה. זקס מוסיף שלאחר עידן הנבואה והניסים הגלויים בתנ"ך, אלוהים בחר להיות נוכח .בדרכים נסתרות, באמצעות בחירה אנושית, אחריות בריתית ופעולה מוסרית 

באופן אישי, כאישה יהודייה לא שומרת מצוות שמרגישה קשר חזק עם אלוהים ומאמינה שהוא טוב, אני נוטה לקבל את דעתם של פרשנים מודרניים שלעתים קרובות מדגישים את המשמעות הקיומית של "הסתר פנים", אשר בוחנת את האמונה כאשר ידו המנחה של אלוהים נראית נסתרת. במקום הוכחה לנטישתו של אלוהים, אני רואה את המונח כחלק פרדוקסלי מהברית שנכרתה עם אבותינו, .שבה אפילו בסתר, אלוהים נשאר נוכח, ועדיין מאשר את מערכת היחסים המתמשכת שלו עם עמו 

כתיבה וחתימה טובה לאחי היהודים ולעם ישראל, ושנה טובה לכולם