?משרד החינוך או המשרד להינדוס תודעה

 

אזהרה, הכתבה הבאה מכילה חומר אשר עלול לפגוע ברגשותיהם של אנשים. עימכם הסליחה.

שלא כדרכי בקודש, החלטתי לערוך את הכתבה הבאה בעיברית.

הפעם, קהל היעד שלי הוא בני עמנו הגרים בציון. כוונתי לאנשים כמוך, כמוני ואחרים. חלקם קשי יום, אחרים עסוקים במלחמת הקיום היומיומית שלהם מבלי דעת כיצד מערכת החינוך במדינתנו מעצבת, או נכון יותר, לדעתי, עלולה, חלילה, לעוות את מוחותיהם של ילדיהם, הלך מחשבתם וסולם ערכיהם.

מעשה שהיה, כך היה.

באחד הימים קבלתי הודעה מחברה בפייסבוק. ההודעה לא הרבתה במילים, אולם התמונה

:אשר צורפה אליה אמרה רבות. הרי היא לפניכם

: לכל אותם אשר אינם מכירים את דמותה של שושקה, הרי מידע נוסף אודותיה

  : https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%94

כמורה אשר לימדה בני נוער בגילאי חטיבת ביניים ותיכון, במדינת ישראל, טבעי שאתהה אודות מהות הפעילות הנ"ל בתיכון "גלילי," ומטרתה. בנוסף לכך,כאם וכאזרחית המשתתפת במימון תוכניות חינוכיות, הנני רשאית לדעת מדוע נבחרה דמות זו המכסה טפח ומגלה טפחיים, החושפת את חלקי גופה האינטימיים ביותר של אשה, לפעילות במוסד חינוכי ומדוע דווקא קהל  היעד המורכב מתלמידי תיכון הנמצאים בגיל ההתבגרות עם כל התופעות ההורמונליות המתלוות איליו

לשם כך פניתי למנהלת הית הספר תיכון "גלילי" בכפר סבא, הגברת יעל מטלון. הנ"ל הפנתה אותי למחלקת החינוך בעירייה. מחלקת החינוך הפנתה אותי לדוברת העיריה, הגברת ליעד בראל גיל.

בתאריך  5.12.2020, פניתי לגברת בראל גיל:

שלום רב לך, גברת  בראל גיל,

שמי בת ציון סוסקינד-סאקס. אני מורה בישראל. כמו כן, הנני עיתונאית בסקטור האקדמי ובלוגרית ב

    ובעלת בלוג פרטי. Times of Israel ו-JPost

פנייתי אליך אינה אך ורק בהקשר לעיסוקי הנ"ל. פנייתי נובעת מתוך רצון להבין את הנימוקים העומדים מאחורי צעד שבו נקטה עיריית כפר סבא

 כפי שמצויין בעלון הפרסום המצ"ב, בתאריך 30.11.20, נערכה בבית ספר תיכון "גלילי" פעילות לתלמידי התיכון בו השתתף/ השתתפה שושקה

צר היה לי ללמוד שבחרתם דווקא בדמות זאת להשתתף באירוע המופיע תחת השם : "אמנות ואקטיביזם עם  שושקה

האם זו הדמות היחידה אשר עמדה לבחירתכם כאשר תכננתם אירוע זה?

האם זו, לדעתכם, הדמות הטובה ביותר לחיקוי עבור בני נוער במדינת ישראל

אשמח לדעת מה היו שיקוליכם בעת קבלת החלטה זו.

בברכת חג אורים שמח

בת ציון

:באותו יום הגיבה לי הגברת בראל גיל

,שלום בת ציון

מדובר בתוכנית של משרד החינוך בנושא אומנות מחאה. במקרה זה נבחרה דמות הפועלת נגד גזענות ושנאה.

כעירייה, איננו מתערבים בתכנים חינוכיים וסומכים על מערכת החינוך הנפלאה שלנו שיודעת להנגיש לתלמידים תכנים שונים ופלורליסטים, המרחיבים את הדעת ומעודדים חשיבה, חקר וידע.

אני מאחלת לך חג שמח ובריאות איתנה,

 תגובתה של דוברת העירייה, לא סיפקה אותי. האם חינוך כנגד גזענות ושנאה חייב להיעשות תוך כדי חשיפת חמוקיה ואבריה הפרטיים ביותר של אשה? האם פעילות שכזו מכבדת כל אשה באשר היא? כיצד אמורה מורה בישראל להרגיש כאשר הינה עומדת בפני תלמידים אשר אך זמן קצר לפני השיעור נחשפו לתחפושת המציגה את בת מינה במערומיה?

מאחר שהגברת בראל גיל תארה את מערכת החינוך כ"נפלאה," החלטתי להפנות את שאלתי לאותו אחד העומד בראשה, מר יואב גלנט.

שתי פניותי למשרדו של מר גלנט, האחת במסר ישיר, השניה במדור התלונות של משרד החינוך, לא נענו.

חברה יקרה הציעה להציג בפני את מר  אריאל בראון, חבר מפלגת הליכוד וסגן ראש מועצת כפר תבור בתקווה שהוא יוכל להעביר את פנייתי ישירות לשר גלנט.

למרות שהנני מכירה תודה למאמציו של מר בראון אשר לטענתו הראשונה השר היה בבידוד והשניה "השר עסוק בבחירות," לא הסכמתי לתשובה שקיבלתי.

זו הבעיה, חברים, כל אחד "עסוק" במשהו בעת שילדינו נחשפים לפעילויות חינוכיות אשר אינני יודעת את משמעותן ומטרתן האמיתית. כמו כן, ברצוני לדעת אם ההורים אכן היו מודעים למהותן ואם הן היו לחלוטין מקובלות עליהם, על מורים ואזרחים מן השורה במדינת ישראל.

בהמשך למאמצי ודרישותי לקבל מענה, מסר לי מר בראון את שמו של מר שחר כץ העובד במשרד החינוך בהבטחה שהנ"ל יטפל בשאלתי.

שחר כץ הפנה אותי למר דביר אמסלם אשר העביר אלי את כתובת האי מייל שלו.  בתאריך   7.1.2021 שלחתי למר אמסלם אימייל ובו גוללתי בפניו את השתלשלות העיניינים.

באותו יום חזר אלי האחרון והפנה אותי למיכל "דוברת משרד החינוך" בהבטחה שאוכל לפנות אליה "לקבלת מענה."

כאשר יצרתי קשר עם מיכל, טענה הנ"ל כי אינה מכירה אדם בשם דביר אמסלם העובד במשרד החינוך וכי אינה יודעת במה מדובר. כמובן שמיד יצרתי קשר עם מר אמסלם והנ"ל הדגיש כי מיכל אכן אמורה לדעת לגבי הנושא וכי הוא שלח לה הודעה באי מייל "שתבדוק את האי-מייל שלה," הוסיף האחרון. למיותר לציין שהגברת מיכל לא חזרה אלי.

מאידך, מר אמסלם, וכאן עלי לציין את האיש לשבח, אכן עושה עבודתו נאמנה ועשה ככל שביכולתי לקדם את הטיפול בנושא, הגיב לי באותו יום. וזו לשון תגובתו:

כמובן, שלא היססתי ומיד פניתי "בצורה מסודרת" לדוברות.בתאריך ה-8.1.2021 קבלתי הודעה מבחורה בשם מיטל, העובדת במשרד החינוך. זו לשון ההודעה:

בשיחת טלפון עם מיטל, הבהרתי לה את מטרת החקירה וכי בכוונתי לערוך כתבה ולפרסמה באחד מהבלוגים שלי.

בתאריך ה-5.2.2021 פניתי שוב למיטל במטרה לברר אם יש בידה תשובה.

תגובתה:

:כאשר בקשתי לדעת מתי אוכל לצפות לתגובה, השיבה הנ"ל

חזרתי והדגשתי שאני בשיג ושיח (דרך מר בראון) עם משרד החינוך בנושא זה כבר מחודש דצמבר וכי זכותי לקבל תשובה. וזו הייתה תגובתה של מיטל

     הבהרתי לגברת שאין בכוונתי להמתין עוד זמן רב. כמו כן הוספתי שעל פי השתלשלות הארועים, אני מאוכזבת מאוד מאופן התנהלות משרד החינוך בנושא וכי כתבתי תביע זאת

בתאריך 24.2.2021 בעת ביקור בארה"ב לרגל הולדת נכדי הבכור, שלחתי הודעה נוספת למיטל. לצערי, וללא כוונה זדונית שכחתי את הפרשי השעות בין ארה"ב לישראל ושלחתי את ההודעה בשעות הקטנות של הלילה.
למחרת, פניתי למיטל לוודא שאכן קבלה את ההודעה. זו הייתה תגובתה:

הבהרתי שאני בחו"ל ושאכן שלחתי את ההודעה מאוחר אולם, הייתי מצפה שאכן תהיה תשובה לאחר זמן כה ממושך של טיפול בנושא(מתחילת חודש צדמבר). בקשתה של מיטל "שנמשיך רק באמצאות הדואר האלקטרוני, כמקובל" הפתיעה אותי מאחר שכל ההתקשרויות עימי ממשרד החינוך, כולל זו שלה, היו מלכתחילה באמצעות הוואטסאפ.

הודעתי לכל הגורמים אשר עימהם הייתי במגע שיש בכוונתי לפרסם את הכתבה בציון שמותיהם של כל המעורבים בנושא והשתלשלות הארועים אשר הביאו אותי לנקוט בצעד זה.

לצערי, עד לרגע זה לא קבלתי תשובה ממשרד החינוך וזאת לאחר שהבאתי את הנושא לתשומת ליבם של  אותם אשר אליהם הופניתי, בזה אחר זה, כאשר נאמר לי שהם אחראים והם אלה אשר יוכלו לספק לי מענה

!כמה עצוב